ההתייחסות לקורונה מתחלקת לשלושה: לצד האמוני, לצד הנפשי ולצד המעשי.
מבחינה מעשית - יש להקשיב להוראות הבטיחות שניתנות על ידי הרשויות המוסמכות, מדובר בדיני פיקוח נפש ביחוד עבור האוכלוסיות החלשות – החולים, המבוגרים והזקנים.
נכון להערב, לפי הנחיות הממשלה ומשרד הבריאות אין להתכנס יותר מעשרה אנשים יחד, ולכן מניינים בבתי הכנסת צריכים להתפצל למקומות שונים עם עשרה אנשים במנין.
לגבי טבילת גברים במקווה, מכיוון שזו מידת חסידות, ואיננה חובה כמו טבילת נשים, המלצתי היא לא לטבול בזמן הקרוב עד שיוסרו ההגבלות.
נאמר לי שראש הממשלה יפגש מחר עם הרבנים הראשיים, ואנחנו נמתין לשמוע את המסר שלהם.
מבחינה נפשית – אין להכנס לפאניקה ולחרדות, אלא להשאר עם חיוכים, תקוות, שקט ורוגע נפשי. המתח והחרדות הם אויב לא פחות חמור מהוירוס, הם גורמים להפרת שלום בית, לפגיעות באנשים חפים מפשע, לתאונות דרכים, ולמחלות.
מבחינה אמונית – עלינו קודם כל להכיר שמאת ה' היתה זאת. אין מקרה בעולם, וכאן מדובר במגיפה עולמית. במצרים היו עשר מכות, אך הן היו מצומצמות למצרים, וכאן שולח ה' את מגפתו לעולם כולו.
התגובה צריכה להיות בהתאם: יש צורך להגביר תפילות לקב"ה שיסיר את גזירתו מעמו ומארצו; יש לבטוח בקב"ה שיעזור לעם ישראל להחלץ מהצרה; ויש לחזור בתשובה.
יש צורך בתשובה פרטית, ובה כל אחד מתחזק במה שעליו להתחזק – תפילה בציבור, עזרה לזולת, שמירת שבת כהלכתה, ריחוק מעריות וצניעות בלבוש, הוספת לימוד תורה, שיפור הקשרים המשפחתיים – בין איש ואשתו ובין הורים וילדים, כבוד תלמידי חכמים, הרב חיים קנייבסקי שליט"א אמר להזהר מלשון הרע ומרכילות, להתנהג בענווה, ולהעביר על מידותיו כלומר לוותר ולמחול, ועוד.
ויש צורך בתשובה ציבורית. וכאן - במלוא הזהירות, ובמלוא הכרת קטנות ערך עצמי – אני מציע לפני גדולי פוסקי הדור, גדולי הדיינים, גדולי מנהיגי הציבור התורני, וגדולי האדמורי"ם להתכנס יחד, לשבת על המדוכה, ולהוציא הנחייה משותפת - בשלב ראשון לציבור הדתי, החרדי והמסורתי, שהוא יותר מ - 80% מהעם – על מה לשים את הדגש בתשובה, ובמה להתקדם.
ומתוך הצרה תצמח ישועה גדולה ונפלאה, ונזכה אנחנו כל היהודים יחד, לגאולה שלימה בקרוב ממש, ונחוג את חג הפסח הקרוב כהלכתו על הר בית המקדש השלישי!
Comentários